חברי כנסת נגד המורים. 


בבלוג זה אסקור את ההבדלים בין תנאי ושעות העבודה של המורים לבין אלו של החכ"ים בישראל.
אוטוטו נשמע את צלצול הכניסה לכיתה וגם את צלצולו של מועד ב' בבחירות לכנסת.

הזדמנות פז לבדוק את התנאים של המורים בישראל לעומת חברי כנסת ישראל.

ישנם 120 חברי כנסת מכהנים, (מי מכיר את כולם? https://m.knesset.gov.il/mk/pages/current.aspx?pg=mklist) .

כל מחוייבותם היא להיות נוכחים בדיוני המליאה וזאת על פי תקנון הכנסת, באמת. הכנסת מקיימת את ישיבותיה בימים שני ושלישי החל מהשעה 16:00, וביום רביעי החל מהשעה 11:00.
יחד עם זאת על הח"כ להשתתף בוועדות שהוא חבר בה (עוד נחזור לזה).

עד כן זה בסדר, אז לא. 

הרבה טענות נשמעות כנגד חברי הכנסת וחלקם גם בצדק, היות שתמצית העבודה של חבר הכנסת מסתכמת בשתי מילים: הצעת חוק.
כל אחד מחברי הכנסת ירצה להעביר חוקים שיירשמו על שמו.
לא תמיד מדובר בהצעות חוק בעלות השפעה גלובלית שמשנות סדרי עולם, אך בכול זאת יש כאן עבודה, מחקר, איסוף ועיבוד נתונים ועוד עבודה…
אז תסירו דאגה מליבכם חברי הכנסת לא פועלים לבד (להבדיל ממורה בכיתה).
לכל אחד/ת מהם יש עוזרים פרלמנטרים, בדרך כלל 3 שמרכזים את המידע והצעת החוק ובעזרת (ממ"מ) מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
לאחר בחינה של המחלקה המשפטית של הכנסת עבור כל הצעת חוק שהח"כ רוצה להגיש, עבודה קשה ומשמעותית.

בוא נחזור לוועדות הכנסת אליהם רשום הח"כ.
הם מתכנסות 8 חודשים בשנה ובד"כ באחד מימי שני, שלישי, רביעי.
אין חובת השתתפות.
לכל ח"כ יש ממלא מקום בוועדה (למקרה שהוא "עסוק").
האבסורד הוא שח"כ שנכנס לוועדה נרשם כנוכח גם אם היה רק למספר דקות, הצביע ונסע לדרכו.

עובדים קשה כבר אמרתי. 

"חברי הכנסת עובדים במליאת הכנסת פחות ממחצית מימי העבודה השנתיים במשק – כך עולה מבדיקת TheMarker" ממחצית ימי העבודה במשק!!!!
וזה לא מונע מהם לקבל שכר חודשי ברוטו של 44,000 אלף ₪ בחודש (יודעים מה, שחקתם אותה).
וגם: רכב ליסינג, דרכון דיפלומטי, תקציב למשרד והוצאות דוברות, והכי חשוב נסיעות חינם בתחבורה ציבורית…
תזכירו לי מי מהח"כים השתמש בזה בפעם האחרונה?

מי מפקח על פעילותו הפרלמנטרית של הח"כ? אף אחד.

אין להם צורך להחתים כרטיס, וגם הם לא מחויבים להתייצב במשכן הכנסת בכל ימות השבוע.
אם כבר הגיעו, הסדרן מסמן כניסתו למשכן גם אם יצא לאחר מס' דקות.
נקודה לציון שאם ח"כ ייעדר מיותר משליש מישיבות המליאה בכל מושב (בלא סיבה מוצדקת) – הוא עלול לספוג ניכוי בשכרו מוועדת האתיקה של הכנסת.

חשבתם שחופשת הקיץ של המורים זה "חגיגה" אז תחשבו שוב…

עכשיו בוא נדבר על הפגרות הארוכות בכל שנה.
מושב החורף נפתח אחרי החגים ונמשך עד מרץ, ואז יוצאים לפגרת פסח.
מושב הקיץ נפתח באמצע מאי ונמשך עד סוף יולי ואז יוצאים לחופשת הקיץ…
חופשות משפחתיות..
חו"ל…
משלחות פרלמנטריות….
ועוד…

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת (ממ"מ), ב-2010 התכנסה מליאת הכנסת ל-105 ימים. בשנים 2000-2010, התכנסה המליאה בממוצע במשך 97 ימים בשנה.

בפועל הכנסת מתכנסת ל 8 חודשים בשנה ולחברי הכנסת יש 4 חודשי פגרה מדי שנה, וימי ראשון וחמישי שנחשבים פנויים באופן יחסי.

 97 ימים בשנה, זה מטורף ולא הגיוני.

מכנה משותף.

בכל שנה קריאות נשמעות להפחתת מספר ימי החופשה של המורים בכדי להקל על נטל ההורים בחופשת הקיץ ובתקופת חגי ישראל.
אלו יצרו מכנה משותף להורים וח"כים לקרוא להפחית את ימי החופשה של התלמידים קרי של המורים.

ניסיתי לבדוק ולחפש מידע על הסכמים של המורים ולתדהמתי גיליתי שב TheMarker  ביצע מחקר בנושא.
בגדול, אלו תוצאותיו "בין משרד החינוך לארגוני המורים קיימת ככל הנראה הסכמה היסטורית, שראשיתה בשנות ה–30 לפני קום המדינה.
היא קובעת כי שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים תימשך 220 ימים".

שלפי התקנון, כל מורה זכאי ל–6 ימי חופשה במהלך הקיץ עבור כל חודש עבודה בו לימד בבתי הספר היסודיים.
שמדובר בחופשה בת 60 ימים למורי היסודיים, ו–7 ימי חופשה בקיץ לכל חודש עבודה של מורה בתיכון, שמסתמכים ל–70 ימים.
לפי התקנון, רק מורה שלימד במהלך כל השנה, זכאי לקבל תשלום מלא עבור החופש הגדול.

מנסים… ומנסים…

ליזום קיצור ימי חופשת התלמידים במערכת החינוך או התאמתם לימי החופשה של ההורים.
הפתרונות בפועל יצאו אחרת, לדוגמא:
קיצור החופש הגדול בתמורה להארכת חופשות החגים בתקופת כהונתו של סער כשר חינוך.
יוזמתו של פירון לסבסוד קייטנות בחופש הגדול, בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה ועוד ניסיונות ויוזמות מוצלחים יותר או פחות.

ימי חופשה של המורים כבר אמרתי?

אז לא כמו כל עובדי המגזר הפרטי או הציבורי שיש לו חופש בחירה לקחת ימי חופש מתי שמתאים לו.
אלה רק בחופשות חגי ישראל אז המחירים לחופשה מרקיעי שחקים….

ימי החופשה במערכת החינוך הם בממוצע 40 ימי חופשה בתקופת החגים ועוד 60 יום בתקופת החופש הגדול.
בסה"כ 100 ימי חופש.
לדעתי החלוקה שלהם על פני שנת הלימודים מהווה בעיה ובצדק.

ימי חופשה יש, ימי עבודה/לימוד עומדים על 218 (בממוצע).
המורים במערכת החינוך עובדים וכל זאת בשכר של מורה באופק 6300 מורה בעוז (תיכון) 8000 שמלמד בכיתה לבדו מול 30-35 תלמידים.
מול הורים, הרשות המוניציפאלית ומול הבירוקרטיה והטופסולוגיה של מערכת החינוך.

לעומת 97 ימי עבודה (בממוצע) של חברי כנסת ששכרו עומד על סה"כ של 44,000 אלף ₪ .
זה לא כולל עוזרים פרלמנטרים, רכב צמוד ותקציב מכובד מאוד ומעטפת מקצועית.
כל זאת ועוד מבלי למלא טפסים ולדווח על כל צעד ושעל בדרך.

יחי ההבדל הקטן.

אז בפעם הבאה שחבר כנסת יעלה לדיון את נושא ימי החופש אתם מוזמנים להזכיר לו את הסטטוס שלו לעומת המורים שעובדים לילות כימים למען דור העתיד.

בנימה אישית, אני אוהב את החופשות קיץ והחגים עם הילדים שלי.
זאת הזדמנות שלנו להיות ביחד ולחוות חוויות משפחתיות שיישארו רק לנו.
מצד שני אני רואה יום יום את עבודה הקשה של מחנכת כיתה בבית ספר יסודי שהצלצול בסוף היום לא בשבילה.
היא ממשיכה לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה ובחופשות.
אם זה לא מספיק אז תוסיפו את הטופסולוגיה שמורה/מנהל בישראל צריך להשלים למעקב ובקרה בזמנו "הפנוי" לאורך כל השנה היא בלתי נתפסת ביחוד בעידן של חדשנות.

מורה זה לב ונשמה,מעריץ אותך המורה (מהבית שלי).

עכשיו תורכם לפרגן למורים לפני פתיחת שנת הלימודים.

בואו לקרוא עוד פוסטים 🙂

תפריט נגישות