שהעתיד והחדשנות נפגשים בזירה המוניציפאלית,
המבוגרים שבנינו זוכרים את מרטי מחזרה לעתיד שמרחף על סקטבורד בכיכר העיר אחרי שחזר בזמן ובעשרות סרטים בשנות ה 80 בהם היה ניתן לצפות בטכנולוגיה וברכבים שנוסעים באופן אוטונומי, שירותים של רובוטים במקום בני אדם בפס היצור, מסכי תאטץ ענקים, הכול נראה כמדע בדיוני והמרחק בינו לבין המציאות בשטח היה רחוק שנות אור, כיום הטכנולוגיה והחדשנות התפתחו בקצב מהיר ועדין קשה לנו לעכל את הקצב והפתרונות שהתפתחות בעשור האחרון ומצד שני לסמוך על מערכות ממוחשבות שמנהלות, מבקרות ופועלות באופן עצמאי ויעיל יותר מבני אדם.
ערים חכמות ברחבי העולם מיישמות פתרונות ושירותים דיגיטליים לטובת התושב, ולישראל יש מקום של כבוד והערכה בעולם בתחום של ערים חכמות וחברות ישראליות מובילות את תחום החדשנות בתחומים המרכיבים את העיר החכמה כמו: פתרונות נרחבים בתחבורה, סוגיות של מים, פינוי אשפה, חנייה, תאורה, ביטחון הציבור ועוד. אך בחינת המציאות בשטח הלכה למעשה בכלל הרשויות המקומיות בארץ לא משקף את הפוטנציאל והאפשרויות ליישום כאמור החדשנות והטכנולוגית נמצאים במעגלים מצמצמים בעיקר בערים הגדולות במדינת ישראל ומרביתנו לא "נהנים" כתושבים בין אם אתם מתגוררים בעיר או במועצה ישנם פיתוחים וכלים דיגיטליים בתחומים רבים שמשפעים על חיי היום יום של כל אחד ואחת מאתנו מילדות ועד גיל הזהב תוך שימוש וניצול הפוטנציאל האדיר שיש בחדשנות ובקדמה שמשרת ערים רבות בעולם כיום.
ניהול והובלה של רשות מקומית בעידן של היום מהווה צומת קבלת החלטות לשינוי ושל חדשנות, יש הזדמנויות ליצירתיות, לשיתופי פעולה, לשיפור השירות והקשר עם התושב, להזמנה למעורבות ולשינוי דרכי העבודה הפנים ארגונית שמושתתים על נוהלי עבודה ישנים מה שמחייב את הרשות העירונית לשינוי ולעמידה בסטנדרטים גבוהים של שקיפות, של מתן דין וחשבון ושיתוף הציבור בצורה כנה ואמתית.
257 הרשויות המקומיות בישראל מספקת את מירב השירותים הציבורים לתושבים, ביכולתם להשפיע יותר מכל משרד ממשלתי אחר, האם החדשנות שחוצה את רף הדמיון תוכל לספק לתושבים שירותים טובים יותר ?
זה מחלחל לאט, ובטח לאחר שינוי דורות בראשי הרשויות מקומיות בארץ, יש הבנה בצורך שעיר חכמה היא פוטנציאל לשינוי, ייעול ושיתוף הציבור בהספקת שירותים תוך עמידה באתגרים שניצבים בפני המערכת המוניציפאלית, ולא מדובר רק בטכנולוגיה אלה בתהליך עמוק ומשמעותי ביחסים בין הרשות המקומית לתושב, פתרונות לבנית קהילה שמשתתפת בתהליכים משמעותיים שמשפעים על איכות החיים שלהם וכתוצאה מכך מאפשרת הגדלת שביעות הרצון של התושב מהרשות המקומית ומבחירת מקום המגורים שלו.
חדשנות מוניציפלית היא תחום עשייה וידע שמתקדם במידה ניכרת בשנים האחרונות, ניתן לראות את ביטוייו במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובאקדמיה ועוד ערים בעולם מצטרפות למגמה זו ומבקשות לקדם חדשנות מוניציפלית במגוון כלים ודרכים לדעתי תהליך כניסת חדשנות ודיגיטציה נמצאים בשלבים הראשונים של התפתחות בישראל.
אז העתיד כאן ? כמעט.
מהפכת הטכנולוגיה והחדשנות לא פסחה על חברות ענק בעולם ואלו שלא השכילו לבצע התאמות ולהמציא את עצמם מחדש, לא שרדו. הדוגמאות הבולטות הן: חברת קודאק שעם יציאת מצלמות דיגיטאליות חדלה מלהתקיים וחברת ונוקיה ששלטה בשוק הסלולר ועם יציאת הטלפון החכם החברה קרסה, במקרה שלה ההשפעה הייתה על מדינה שלמה.
ישראל היא סטארט אפ ניישן עם תרבות חדשנית ותוססת, רוח יזמית, יצירתיות במתן פתרונות, דבר המתבטאת בפעילות ענפה של חברות ומפריחה בין לאומית שהטכנולוגיה מתפתחת במהירות, הפתרונות והתהליכים אלו טומנים בחובם הזדמנויות וסיכונים רבים ומסלול ההתפתחות של הטכנולוגיה מהיר ומשמעותי והקשר ברשויות המקומיות לבין הטכנולוגיה עדין רחוק בכדי להשביע רצון, ובאותו נשימה יש צורך בחשיבה והכנה של מערך כוח אדם לקבל וללמוד את הפיתוחים והחדשנות.
בעידן החדש בו אנו נמצאים התפתחות הרשויות המקומית תלויים בהובלת ראש הרשות ובסדרי העדיפויות שלו, מגוון הפתרונות שקיימים כבר כיום יכולים להיות מנוע לכלל הפעילויות ברשות המקומית אם זה כלכלית, חברתית, תחבורה, ביטחון כמעט לכל אספקט מוניציפאלי, התהליכים במעבר לדיגיטציה הם הזדמנות לחשיבה מחודשת על המערך העירוני, על השירות המוניציפאלי ועל כל רובדי החיים של מי שמתגורר בעיר בעיני זאת צריכה להיות מנת חלקם של כלל אזרחי המדינה ממטולה ועד אילת בכל המגזרים ובכל מערכת שמנהלת את חיי התושב מקיבוץ, דרך המושב, לכפר ולרבות תושבי הערים.
אין לי ספק שזה תהליך מורכב ומערכתי אך ערים רבות בישראל ובעולם מבקשות להתאים את עצמן לעידן בו החדשנות לוקחת חלק משמעותי ומסייעת למערכת, לראש הראשות ולהנהלה הן הפוליטית והן המקצועית. יש צורך במחויבות שלכולם בהכרות עם מושגי יסוד בתחום הדיגיטלי והבנת ההזדמנויות כמו גם הסיכונים במעבר לחדשנות ודיגיטציה. היכרות ולמידה מעמיקה תסייע למקבלי ההחלטות ליזום תהליכים מושכלים של הטמעת טכנולוגיות בעיר ופיתוח מדיניות מתאימה ותואמת לצרכים של הרשות המקומית שלהם, כאמור בעידן שבו החדשנות לוקחת חלק משמעותי בחיי היום יום אין אפשרות לרשויות המוניציפאליות להישאר בתפיסות ניהוליות ישנות, היישום תלוי בחזון ומנהיגות מקומית שמובילה בעזרת אסטרטגיה לחדשנות שמבוסס על ניהול ידע וכליים טכנולוגים עם בקרה ומעקב לשיפור מתמיד.
עידן חדש – עיר חכמה
חדשנות ודיגיטציה משפיעים על כל עיר בצורה שונה ואף על כל תושב ותושב בתוך העיר.
אני גר במועצה מקומית (מושבה) שממזמן הפכה לעיר הן במספר התושבים והן באופי הבניה ועצם המילה "עיר" גורמת לתושבים רבים אי נעימות אך בו נבדוק לגופו של עניין את המושג "עיר חכמה" מה זה אומר?
לא משנה עם אתה עיר/ מושבה/ קיבוץ ואף מועצה אזורית אתם יכולים להיות "עיר חכמה" ולבצע התאמות במנגנוני הרשות לעידן הדיגיטציה, כולנו רוצים לגור בעיר נוחה, בטוחה, רשות שמקדמת איכות סביבה וקימות עם חינוך שמקדם תוכניות חדשניות שמכינות את התלמידים לשוק העבודה העתידי, אחת הדרכים כיום שמאפשרות לרשות המוניציפאלית לספק את הצרכים והשירותים בצורה טובה, יעילה ובדגש על חווית התושב היא בעזרת טכנולוגיה וחדשנות מקצועית.
צמד מילים " smart city" בעל משמעויות רבות ויש בעלי עניין רבים בתחום, בעבר זה התחיל כאקט שיווקי ומיתוג ערים בעולם, ישנם רעיונות ותפיסות נוספות בכדי למתג את העיר ולהוביל סדר יום חדש כמו: sustainable city, creative city , resilient city המושג שנטמע והפך לשכיח יותר הוא "ערים חכמות" בעיקר בכך שהוא מאפשר הטמעה של חדשנות ודיגיטציה בחיי היום יום, המושג "דיגיטציה" מוטמע ע"י הממשלה שמובילה תהליכים ברשויות הן בהכשרה והן בקולות קוראים יעודים, וכיום אף מדובר על המושג "חדשנות- מקצועית" מתוך הבנה שלא רק הטכנולוגיה חשובה יש צורך להכשיר את עובדי הרשות המקומית ללמוד, להכיל ולהוביל תהליכים של דיגיטציה וחדשנות טכנולוגית ברשות- תחום חדש שמשרד הפנים מוביל.
המהות של רשות מקומית לנהל מערכת מורכבת ולספק שירותים נרחבים שמשפעים על איכות החיים של כל אחד ואחת במקום מגוריו, בעיר חכמה ניתן לייעל מערכות ולשפר את השירותים המוניציפאלים ובכך לספק שירותים עירוניים טובים וצודקים יותר מבחינה סביבתית וחברתית, ההטמעה של טכנולוגיה וחדשנות מאפשר איסוף, ניתוח ועיבוד מידע לתוצר של נתונים מושכלים שמניבים ערך ומידע עדכני מה שאמור לספק ולאפשר למקבלי ההחלטות לספק שירותים טובים יותר, בזמן קצר יותר תוך חיסכון וניצול משאבים כספים ובכוח אדם, לשם כך צריך אופק של מדיניות, סדר יום, יזמות מוניציפאלית ותכלול הצרכים הספציפיים של העיר/ מושב/ קיבוץ בכדי להציע פתרונות ממוקדים, זוכרים שאת רומא לא בנו ביום אחד ולכן יש להכין תוכנית שבנויה על אסטרטגית השלבים בכדי להטמיע חדשנות בכוח אדם, במערכת, בתשתיות, במגזר העסקי ובתושבים.
השורשים של המושג חדשנות נטועים בעיקרם בעולמות של תעשייה, מסחר ועסקים, ורק בשנים האחרונות עשה המושג את דרכו אל תוך המגזר הציבורי ולאקדמיה, עד לאחרונה התמקד המחקר בחדשנות בקרב חברות למטרות רווח ונטה לסקור מוצרים חומריים ותהליכים טכנולוגיים שנחשבים חדשניים, אבל יש עוד.
כשטכנולוגיה והחדשנות נפגשים בעירייה
בעבר עסקתי בתחום הספורט והשיקום ואחד המערכות שאני הכי אוהב זה גוף האדם, מערכת מורכבת והכי חכמה בעולם, מערכת הדם מניע אותו לכל הגוף ללא רמזורים ומעצורים, מערכת העצבים מקבלת גירוים ופקודות, מחשב העל -המוח – מעבד, בוחן ומגיב לפי הצורך הן בשגרה והן בחירום.
כיום עיר שיש בה WI-FI לא אומר עליה שהיא מובילה בחדשנות טכנולוגית, ערים מובילות בארץ ובעולם נותנים משמעות רחבה ורבה יותר לעיר חכמה שמובילה דיגיטציה, חדשנות בכוח אדם ובטכנולוגיה, בתכנון מקצועי והקצאת משאבים ניתן לראות תהליכים ופרויקטים מגוונים שמתקשרים ומזינים אחד את השני בכדי להפוך את הרשויות המקומיות לחכמות ויעילות יותר מבעבר.
אם בגוף האדם עסקנו אז עיבוד מידע ותכנון הם המפתח לעיר חכמה תדמינו שבעתיד ערים יהיו מקושרים למקררים שלכם ויוכלו לעדכן את הסופרמרקט מה חסר לכם ומה צריך לשנע במשאיות למרכזי הקניות בכדי לייעל ולחסוך ומצד שני כמה פסולת היא צריכה לפנות, מה פתאום? אז אני מזכיר לכם את הסקטבורד המעופף.
העומסים על המערכות המוניציפאליות בארץ גדולים ומתרבים עם הזמן, כמו גם ההשפעות הסביבתיות והתכנוניות של מגמות העיור המואץ שדורשים היערכות וחשיבה מחודשת, הרעיון של העיר חכמה הינו אחד הרעיונות הבולטים של העידן הנוכחי, איסוף נתונים, ניתוח מידע ומערכות תקשורת ושיתוף מידע כאמצעי לחזק את הקשר שבין התושבים למערכת ניהול המוניציפאלי ושיפור התשתיות והשירותים העירוניים למרות שלל האתגרים שמציבות מגמות העיור.
באמצעות פונקציות טכנולוגיות שמוטמעות ברשות ניתן לייעל תהליכים עירוניים שונים כגון: בקרת מים ופינוי הפסולת, בטיחות, תחבורה ציבורית וחניה חכמה, מערכות תאורה, מצלמות בטיחות וביטחון, ניהול עירוני, איכות סביבה, אירועים וקהילה ועוד.
אחד מסעיפי התקציב הגבוהים ברשויות המקומיות מופנה לפינוי פסולת, אותם משאיות פינוי הפסולת שיוצאות כל בוקר, מפנות פסולת יבשה/רטובה ויש כאלו שמפנות ניר או פלסטיק, כיום פינוי הפסולת מתנהל במסלול וסדר יום קבוע שכולל מעבר בכל רחובות ופינוי כל הפחים, בעידן שבו החדשנות נמצאת גם בפסולת ניתן להטמיע מערכת חכמה לפינוי אשפה באמצעות סנסורים המותקנים בפחים, ניתן לדעת במוקד השליטה אילו פחים מלאים ובמה, לתכנן מסלול פינוי חסכני תוך התחשבות בעומסי התנועה תוך התחשבות בתושבים.
ביטחון אישי ובטיחות בעידן שבו הטכנולוגיה מספקת כלים ומוצרים לחיסכון במשאבים ושמירה על הסדר הציבורי כמו רישות המרחב הציבורי במצלמות ובסנסורים עם תקשורת מתקדמת בשילוב חיישני תנועה שפועלים בלילה מתוך מטרה להאיר אזורים בהם אין תנועה בדרך כלל אך אם כניסת הולך רגל למרחב הציבורי האזור יואר ויספק ביטחון ובטיחות בדרך, אספקת נוסף מניעת וונדליזיים תוך מענה מהיר ומקצועי לכל אירוע פלילי או פח"ע. למצלמות ולסנסורים מאפשרים לעלות על מפגעים במרחב הציבורי ולטפל בו במידי, מאפשר להודיע את תושבי האזור על המפגע והטיפול.
לשמור על הסביבה אומר שימוש בפחות דפים מעבר למסמכים דיגיטאליים שמאפשרים התאמה אישית לכל תושב באופן ממוחשב תוך שליפת מידע ומסמכים בלחיצת כפתור ויחד עם זאת שמירת המידע בארכיון דיגיטאלי, חסל דפים וארונות של קלסרים.
אלו הם דוגמאות מאוד פשוטות אך מאוד חשובות בתהליך ובתפיסה במעבר לחדשנות וייעול תהליכים
תקשורת דו כיוונית, מהירה ויעילה
שקיפות ושיתוף הציבור הפך לצמד מילים שכיח ושגור בפי כל תושב ולכן בערים חכמות לא רק הטכנולוגיה מתקדמת, אלא גם הבנה שמקומו של התושב והצורך שלו לקחת חלק פעיל ומשפיע על קבלת החלטות והצרכים שלו במקום מגוריו, המידע והידע לא נמצא יותר אצל נציגי הציבור וראש הרשות ויש צורך לבצע שיתוף אמיתי וכנה עם ציבור התושבים, אני לא מדבר התייעצות על איזה פח אשפה או ספסל לבחור, ישנם החלטות משמעותיות יותר בעיקר שנוגעות להקצאת תקציבים, תכנון שכונות וסדרי עדיפויות, שיתוף משמעותי בשימוש בכלים טכנולוגים יעודים שכוללים מפגשים עם הציבור ומתן אפשרות לכלל הקהילות בעיר להביע את דעתן, המידע שיצטבר ינותח ויספק למקבלי ההחלטות תמונה רחבה ומקצועית יותר בכדי לקבל החלטה מושכלת שתשרת את הציבור נאמנה.
אפליקציות ייעודיות, אתרי אינטרנט וכרטיס תושב מוצעים על ידי הרשויות ברחבי הארץ מתוך מטרה לנהל קשר ישיר ורציף עם התושב, לשתף ולעדכן באירועים ובמידע שרלוונטי אליו בהתבסס על המידע שהצטבר עליו ועל משפחתו ולכן הרשות מחויבת לבצע עליית מדרגה ברמת השקיפות שלה מול התושב שחושף חלק ניכר מהפרטיות שלו.
פערים דיגיטליים
בעבר רק ליחידי סגולה היה טלפון נייד שהצריך עוזר אישי בכדי להרים אותו, כיום לכל אחד יש Smartphone וברחוב ניתן לראות תינוקות מזיזים תמונות ומבוגרים בגיל הזהב צופים בסרטונים וגולשים פיסבוק, ולמרות זאת יש פערים וחשש להשתמש בטכנולוגיה, רשויות מקומיות צריכות להוביל ולגשר על הפערים האלו בכדי לספק מענה גם לתושבים מאותגרים טכנולוגית, אם דרך הכשרה בשימוש הבסיסי במדיה, במיל או בוואטסאפ ואם דרך מענה אנושי. במקרה הנ"ל המדד הוא לא רווח ותועלת כספית אלא ההשפעה והתועלת חברתית בכניסת הטכנולוגיה והחדשנות לשיפור רמת החיים של כל תושב.
ידוע לי שישנם גם רשויות מקומיות שלקחו צעד נוסף ומקדמים אוריינטציה טכנולוגית לתושבים הן בקורסים והכשרות והן בשירות ייעודים לבעלי קשיים ולא רק מבחינה טכנולוגית.
מיתוג ושיווק, גימיק ?
דיגיטציה נמצא על סדר היום של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומית מה שהחל כרצון של ערים בעולם למתג את עצמם הפך בשנים האחרונות לתהליך משמעותי בשיפור ויועל המערכת המוניציפאלית ושירות טוב יותר לתושב.
שהחזון, והטמעה הופכים לפעולות אופרטיביות בשטח בין הערים הגדולות בארץ אז נוצרת תחרות מי העיר שמובילה ומקדמת חדשנות טכנולוגית בישראל, לאור כך החלו גופים וחברות שונות לבחון ולהשוות בין הערים בישראל ובעולם על פי מחוונים ופרמטרים רבים ומגוונים בכדי להגדיר מי "העיר הכי חכמה"
תל אביב-יפו היא העיר החכמה ביותר בישראל – כך עולה ממחקר שביצע המרכז הבינתחומי בהרצליה, ושתוצאותיו פורסמו בינואר 2019. עוד מראה המחקר כי רק "למחצית מהערים בארץ יש אסטרטגיית עיר חכמה, רק רבע מהן שיתפו את הציבור בהכנת האסטרטגיה הזו או בבקרה עליה" ברוב הערים הגדולות בישראל, בהן תל אביב, ירושלים, באר שבע, אשדוד ואילת נמצאות בשנים האחרונות במרוץ לפיתוח יוזמות בתחום הדיגיטציה
לאור ממצאי מחקרים בתחום ניתן להסיק שאין סטנדרטיזציה בין הערים במתן שירותים דיגיטליים לתושב וישנם הבדלים מהותיים ביכולות הניהול, בהון האנושי, במשאבים, בתקציבים, בצרכים ובאתגרים שניצבים בפני כל רשות מקומית והפערים הינם גדולים ומשמעותיים בין הרשויות בתחום הטכנולוגי שמונעת בידי כל רשות בהתאם לתפיסת עולמה ולרצונה להתפתח בתחום, ללא יצירת סטנדרט ארצי, ללא שיתופי פעולה בין הרשויות ומתן סיוע תוך קביעת יעדים בידי השלטון המקומי וישראל דיגיטאלית אנו לא נצליח לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת בכלל הרשויות ברחבי הארץ.
שומרי הסף
חדשנות וטכנולוגיה הם הכלים בכדי לחולל שינוי ושיפר במערכת המוניציפאלית הישנה וזאת במטרה להביא לשיפור באיכות החיים של התושב וייעול המערכת אך כל הכלים שבעולם לא יצליחו אם לא יובאו בחשבון המאפיינים הייחודים והתאמות של הכלים הטכנולוגים בהתאם לצרכים של הרשות והתושבים.
למשוואה הזאת נכנסים נבחרי הציבור שמתוקף תפקידם כמי שמתווים את המדיניות מחובתם גם לתפקד כשומרי הסף שמגנים על הקופה הציבורית, על האינטרס הציבורי ועל הטוב המשותף, ולכן עליהם לפעול ולקדם תוכנית אסטרטגית שבנויה על שלבים תוך בחינת היעילות הכלכלית ואפקט בשיפור השירותים המוניציפאלים.
היעדר מדיניות ותוכנית עבודה שמקושרת לתקציב מהווה קרקע פוריה לכניסת יועצים, חברות פרטיות, שפועלים לאספקת שירותים שעלולים לא להיות מותאמים לרשות ואף לתהליך שהרשות והן התושבים נמצאים בה וכך הם יוצרים סיכונים והתנגדויות מתוך המערכת ומחוצה לה.
אחת הטענות המרכזית שעולות מן המחקר "העיר בעידן הדיגטלי" שבחן היבטים של תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי שוויון בערים מודרניות מופנית לראשי הערים, שפועלים כדי להפוך את עירם לחכמה, בלי לקבוע סדר יום ומטרות עירוניות ולכן בכדי למנוע זאת יש לערב את כל הנהלת הרשות, יש לוודא שיוביל אותה ראש העיר או המנכ"ל ולהקים צוות ייעודי לבחינה מקיפה ורוחבית של מיזמים טכנולוגים וחדשנות שמותאמת לרשות.
אבטחת מידע
רשויות מקומיות כפופות לדין הכללי של פקודת העיריות ולדיני הפרטיות ולכן אין בישראל הסדרה משפטית ייחודית של ערים דיגיטליות או של פעילות הרשויות באשר למיזמים ספציפיים הקשורים לתשתיות דיגיטליות, איסוף המידע ועיבודו צריכים לעמוד בדרישות חוק־ יסוד: כבוד האדם וחירותו. הרשויות צריכות לוודא שהן אינן מפרות את הפרטיות הקלאסית של התושבים עליהן גם לציית להסדר של מאגרי מידע.
אחד הצירים המרכזים של עיר חכמה הינו איסוף נתונים ושילוב של מערכות עיבוד מידע ותקשורת כאמצעי לחזק את הקשר שבין התושבים לתשתיות והשירותים העירוניים שהרי הגישה של שיתוף המידע מאפשר למערכת לנתח ולספק שירות מיטבי ומהיר, כל זאת ועוד נעשה על ידי הזמנת הציבור להיכנס לאתרים ולאפליקציות של העירייה לבצע פעולות רבות מבלי להגיע פיזית לבניין ואף להשאיר בהם פרטים אישיים. לכן, יש צורך להגן על מערכות המידע בפני פריצה ושימוש במידע למטרות זדוניות.
מערכות שנפוצים בשימוש כיום במרבית הרשויות בערי ישראל הם מערכות חיוב וגבייה המחזיקות את נתוני האשראי ומרכזות את ספקי השירותים השונים, וכן מערכות חכמות של השקייה, תאורה ואבטחה, מאחורי הקלעים עומדות חברות פרטיות ששותפות לפיתוח ובחלק מהמקרים הן שותפות גם בתפעול.
פרויקט עיר חכמה הוא אתגר לרשות מכל הבחינות וכאב הראש של המנמ"ר ומנהל אבטחת המידע שתפקידם חשוב, מרתק ומעניין כי הוא נוגע לכל עולמות התוכן שרשות מקומית עוסקת חינוך, תשתיות, פיתוח, שיפור פני העיר ועוד ועוד, תפקידם חשוב ביותר ולצערי הרב יש רשויות רבות שלא מאישות את התפקיד.
הטכנולוגיה כבר כאן, וכיום זה רק עניין של זמן עד כניסתם המלאה לרשות המקומית, אבטחת המידע הינו קריטי ובעל משמעות נכבדת לעיר חכמה
ירית הפתיחה למרוץ כבר נשמע
במגזר הפרטי אין כל צורך להסביר את חשיבותה פיתוח טכנולוגיה והכנסת חדשנות, יש צורך לעמוד בקצב להיות יצירתיים ולבצע התאמות ושיפורים שבלעדיה אי אפשר לשרוד כאמור אתגרים לא חסרים בפני הרשויות המקומיות, ויש דרישה וציפייה להעלאת איכות החיים ושיפור השירותים לתושבים ולכן על ראשי הערים, נבחרי ציבור והדרג המקצועי לאמץ דרכי חשיבה ופעולה אשר יסייעו לרשות שלהם לשפר את שירותים תוך ניצול יעיל יותר של המשאבים.
הקמת עיר חכמה הינה תהליך ארוך הדורש מחשבה והעמקה רבה שכולל בתוכו ניתוח צרכים, פיתוח פיילוט ראשוני
פרויקטים של עיר חכמה בערים הגדולות והחזקות עשויים להגדיל את הפערים בישראל, כבר כיום הפער והתחרות היא גדולה זהו תהליך שיש להובילו בהתאם לרשות הספציפית על בסיס קשריה המקומיים, האזוריים והלאומיים.
ולכן פתרון של מיזמים משותפים לרשויות יכול לספק פתרון מצוין אשכול ארצי לערים חכמות, שיתוף ידע ופיתוח משותף יאפשרו לתעל משאבים ותיעדוף פרויקטים, ניהול התקשרויות מול ספקים, והקמת מערך תשתיות ופתרונות אבטחה שמותאמות לרשות. פיתוח משותף פיתוח מנגנון משותף של שיתוף מידע בין רשויות בתחום הדיגיטלי במגזר הציבורי יחזקו את כוחן ואת מעמדן מול המגזר הפרטי אם הן יעבדו במשותף, ישתפו מידע על אודות חברות הטכנולוגיה ויפתחו יחדיו מערכות, רעיונות ותובנות. כך תישמר האוטונומיה של המגזר הציבורי ועליונותו אל מול ספקיות השירותים — חברות הטכנולוגיה
.
יש לחשוב על השינוי שהעיר נדרשת לחולל כדי להתאים את עצמה ולנצל את ההזדמנויות של העידן הדיגיטלי כתהליך מצטבר של פיתוח טכנולוגי־אזרחי..
ערים חכמות הן כבר לא דיבורים, זה קורה אז הגיע הזמן שגם אצלנו בבית נעבור לחדשנות ונשתמש בכלים ובטכנולוגיה שהעולם מציע לניהול עיר, נאמץ פתרונות לטובת שירות לתושב, שקיפות וייעול המערכות.
מי שיעלה על עגלת חווית התושב החדשה בעזרת אסטרטגיית שרות מוצלחת יגלה עולם חדש של ניהול מבוסס ידע מאתגר ,עוצמתי ומעניין. ראשי הערים מבינים את הצורך להיות שם החידוש הבולט הינו שיש הבנה עקרונית שעיר חכמה היא לא טכנולוגיה, אלא קודם כל האסטרטגיה ותכניות האב, ושהמחשוב הוא הכלי שבעזרתו ניתן לממש את התכניות. הדבר הזה לא היה ברור בשנים קודמות".
