האם מחיר המים לתושבי 
חריש
יעלה כפי שעלה לכל מי שהצטרף לתאגיד המים
החלטה משמעותית לגורלה של העיר חריש התקבלה במועצת העיר בחודש האחרון, שהתוצאה יכולה להיות הרת גורל ומשמעותית בניהול משק המים והביוב בעיר המתפתחת. #בלוג
אמת או חובה
האם ההסכם הוצג בפני חברי המליאה ומה תוכנו האם היה לחץ בלתי סביר של משרד הפנים לקראת אישור התקציב להצטרפות לתאגיד האם חסרונו של מהנדס העיר הוביל לקבלת ההחלטה לוויתור על אחד מהשירותים המשמעותיים והחשובים של הרשות…
שאלות רבות אבל בואו נתחיל מהתחלה כי צריך ללמוד מהעבר, לחיות בהווה ולתכנן את העתיד.
אז נתחיל מהעבר, עד שנת 2001, האחריות על משק המים ומשק הביוב הייתה אחת מסמכויותיה של הרשות המקומית, שהוגדרו בפקודת העיריות. טענות רבות היו לרשות המים שהינו גוף ממשלתי שקבעה שמצב משקי המים והביוב בתחומיהן של הרשויות המקומיות רחוק מלהיות סביר ובא לידי ביטוי באובדן של עשרות מיליוני מ"ק מדי שנה, השקעות נמוכות בתשתית מים וביוב ושיעורי גבייה נמוכים מאד בעיקר בקרב היישובים החלשים ולכן הוחלט להנהיג רפורמה ולחוקק את חוק תאגידי המים וביוב שמחייב את הרשות להעביר את סמכויותיו לידי חברה מקצועית שתפעל כמשק סגור בתחום המים והביוב וכך יבטיח את ההשקעה בתשתיות, תחזוקתן והפעלתן מהכנסות שמתקבלות. 
עד כאן ישר כוח.
החוק מחייב אז יאללה בואו נקים תאגיד.
חוק תאגידי המים מסמיך ומחייב את הרשויות המקומיות להקים חברות לשירות ציבורי לאספקת מים, למנוע כל מעורבות של הרשות המקומית בניהול היומיומי של תאגיד המים ולאפשר לתאגיד המים לתפקד כישות עצמאית המופקדת באופן בלעדי על ניהול משק המים.
חוק תאגידי המים והביוב נחקק בשנת 2001. מאז ועד היום עבר החוק מספר שינויים ועדכונים.
עד היום הוקמו 
תאגידי מים וביוב וחברים בהם כ- 155 רשויות מקומיות מתוך 183רשויות המחויבות בתאגוד על פי חוק.
דוגמא לאלו שטרם הקימו או הצטרפו לתאגיד: פרדס חנה כרכור, שהם, סביון, בנימינה גבעת עדה, כפר תבור, נהריה, גבעת שמואל, אור עקיבא, ג'יסר אל זרקא, אליכין, פורדיס, שדרות ועוד…
לאורך כל הרפורמה ועד היום הרשויות המקומיות התנגדו ומתנגדות באופן נחרץ להקמתם של התאגידים מהסיבות הבאות: הפקעת האחריות על משק המים העירוני שגורם לאובדן הכנסות ממכירת מים לרשות המקומית לטובת חברה שאיננה עירונית, הקמת התאגידים גרמה לייקור תעריפי המים בצורה ניכרת ובלתי סבירה עקב תוספת תשלום מע"מ על חשבונות המים, ניהול לא מקצועי ומשכורות גבוהות לעובדי התאגיד .אך מנגד נתקלתי גם בדרישה של רשויות מסוימות להגדיל ולהשאיר את תאגיד המים, המשותף לרשויות אלו היה שהתאגיד נמצא אצלם בעיר. כמו חדרה ופתח תקווה.
לאור המאבקים וההתנגדויות החליטה הממשלה בשנת 2011 להקים ועדה בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ד"ר אודי ניסן, הוועדה קבעה כי יש לאפשר לרשויות שיוכלו להיות שותפות בניהול משקי המים שבשטחן ואף להשתמש בתקציבים העודפים. הממשלה קיבלה את המלצות הוועדה אך אלה טרם מומשו.
בהצעת התקציב של הממשלה לשנים 2014-2013, הוצע לבצע מהלך התייעלות וחסכון אשר יכלול איחוד וצמצום תאגידי המים ל-15 תאגידים אזוריים בלבד. מהלך זה לא יצא אל הפועל בסופו של דבר.
בדצמבר האחרון הכנסת אישרה את הצעת החוק לצמצום מספר תאגידי המים מ־56 ל־30 לכל היותר. לפי החוק החדש, יוקמו תאגידים אזוריים שיטפלו במשותף במשק המים של כמה ערים במקום תאגידי המים הפועלים היום, שרובם שייכים לעירייה אחת.
מכאן עולה חשש ושאלות רבות שאין להם תשובה כיום, מי ישלם את התחזוקה והתפעול, הבנייה ושיקום התשתיות החדשות ברשויות החלשות על חשבון הרשויות החזקות לא הוגדרו תקציבים יעודים לכך עד היום. נקודה למחשבה למי שעדיין חושב שזה נכון לעבור לתאגיד אזורי.
האם כספי המיסים של החרישניקים ילכו למימון מנגנונים יקרים
כבר במרץ 2019 החלו לבדוק את הנושא ברשות המקומית חריש למעבר לתאגיד מים וביוב, ובפרק הזמן הזה היה ניתן לבקש את הפטור מהתאגדות תחת תאגיד מים אזורי ולהמשיך לנהל את משק המים באופן עצמאי, פריבילגיה שהייתה שמורה לרשויות מעטות.
בחודש האחרון אושר במליאת המועצה הצטרפות לתאגיד "מי חדרה", אחת הטענות שקראתי היא לפנות את אגף ההנדסה לבינוי מוסדות חינוך, טענה תמוהה בעיני.
לכל חובה יש פרצה.
אז אמרו לכם שחובה להצטרף לתאגיד לא כך במציאות.
כי בניהול מוניציפאלי מקצועי תוך הכרת החוקים והתקנות היה ניתן לא לסרב להקים תאגיד או להצטרף אלה:
לבקש ארכה להקמת תאגיד לבקש פטור מהחובה להקים תאגיד להעביר במועצת הרשות המקומית החלטה המתנגדת להצטרפות
לתאגיד אזורי משלל סיבות שאני יכול למנות בנקודות בקצרה:
חוסר וודאות של סטטוס התאגידים נכון להיום. אנו נמצאים בממשלת מעבר ובחירות בפתח. המרכז לשלטון המקומי הודיע שהוא יפעל לשינוי החוק ולביטול תאגידי המים, ואף הוציא מכתב בקשה לראשי רשויות למנוע או לעכב את הקמת התאגידים האזוריים עד הקמת הממשלה החדשה ולמנוע נזקים בלתי הפיכים כדברי שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי. הסטטוס של הבניה בחריש, מצבה התקין של התשתיות, תקציבים שמגיעים ממשרדי ממשלה… ועוד… ועוד….
ומה בעתיד
במצב הנתון כיום וכשהעתיד עדיין לא ידוע בכל הנוגע לתאגידים, לדעתי ישנם 3 חלופות שיכולות להתקיים עבור הרשויות המקומיות :
חזרה למצב של משק מים סגור כמחלקה בעירייה, פיקוח חיצוני
מעבר לחברה עירונית, תחת רגולציה של רשות המים
הישארות במצב התאגידים הקיים כיום
♥️באופן אישי אני גורס בטענה שניהול מוניציפאלי מקצועי ונכון לא מחייב לוותר על עוגנים של הרשות לטובת תאגידים שלא בשליטתו, ניהול מקצועי בונה אלטרנטיבות לתפעול תשתיות המים והביוב בייחוד בתקופת הבניה והצמיחה של העיר, הקמה ייעודית של רשות מים בתוך הרשות המקומית כפי שנעשה בפרדס חנה כרכור יכול היה לתת פתרון מצוין ולשמור על רמת השירות ותפעול משק המים וביוב.
והשאלות עדין פתוחות…
לאור כך שלא ראיתי את ההסכם מול התאגיד, לא אוכל להתייחס למחויבות של הרשות כלפי התאגיד, לפרק הזמן, תקציבי ההשקעה בתשתיות חדשות, מהם רמת השירות לתושב ומהם פרקי הזמן לטיפול.
מה רמת הפחת כיום בחריש, כמה יעלה לתושב בחשבון המעבר לתאגיד מי חדרה האם חברי המליאה קראו וראו את ההסכם מול התאגיד טרם אישור ההצטרפות במליאה
ממליץ על אחת מני רבות… כלכליסט 2017 ,
דו"ח המבקר "חלק מתאגידי המים מנוהלים ברשלנות עד כדי הפקרות"
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3723459,00.html
איציק לב