הפרדת דת ומדינה לא נראה באופק, ואנו כמדינה יהודית חגגנו 71 שנה לא מזמן.
למרות זאת עדיין ישנו הליך מסובך שכרוך במאבקים פוליטיים רבים ואף במאבקים משפטיים במינוי רב העיר ברשויות המוניציפיאלית.במאמר זה נסקור את תפקידיו של רב העיר,כישורים נדרשים וכמו כן גם התקנות הפועלות בנושא.
רוב רובם של התושבים אינם מגדירים את עצמם דתיים.
החלוקה לדתיים וחילוניים בעייתית בעיני, כולנו נולדנו יהודים ויש כאלו שמקיימים את כל תרי"ג מצוות וכאלו שפחות.בסוף אנו קהילה אחת ולכולם יש את הזכות להביע את דעתם ורצונם מי יהיה רב העיר.
בכל רשות יש אופי שונה ואחר וקהילות עם צרכים שונים.
אישיותו והכרתו של רב העיר עם תושבי העיר הם המפתח להצלחתו.
רב העיר הוא רועה רוחני .
הוא אמור לשמש כמנהיג רוחני לכלל בני עירו, כלל העדות וכלל הזרמים, קרובים ורחוקים כאחד לדת.בין שלל תפקידיו מופקד על מתן שירותי הדת בשמחות, בימי אבל ובשגרה לכל מי שמעוניין.
מה ההיסטוריה מספרת לנו?
המוסד רב קהילה או שכונה או עיר המוכר בימינו הוא חלק מן הרבנות המקומית.ו"חדש" יחסית במונחים הלכתיים.
"רק בשלהי המאה השתיים עשרה ובמאה השלוש עשרה מתגלים פה ושם עקבותיהם של רבנים שמילאו פונקציה רוחנית. מעין זו של רב מקומי בהנהגת הקהילות בגרמניה ובצרפת. ואולם לא מדובר בתפקיד רשמי, והם לא נטלו שכר מקופת הקהילה." פרופ' אברהם גרוסמן
על פי מספר מקורות ניתן להסיק שיש צורך במינוי רב העיר.
זאת רק לפי רצון הציבור העומד לקבל על עצמו את מרותו. הדרך לברר את רצון הציבור משתנה מתקופה לתקופה וממקום למקום וזאת נקודה חשובה בעידן הנוכחי.
אז לכמה זמן נבחר רב העיר?
כאשר בוחנים את ההיסטוריה בישראל מאז תקופת היישוב רואים כי בתחילה קבעו התקנות כי הרב ייבחר לתקופה של חמש שנים.
בשנת 1974 נקבע בתקנות כי תפקיד הרב אינו מוגבל לתקופה מסוימת, אלא עד הגיעו לגיל 75-80.
בשנת 2007 הוקדם גיל הפרישה ל 70-75 כפוף לאישור מועצת הרבנות הראשית. בפועל בשטח הרבנות הראשית מאריכה את כהונתם של כל רבני העיר באופן אוטומטי, וזה בעייתי.
רשויות רבות בארץ שינו את אופיים במרקם הקהילה.
לעיתים יכול להיות מצב של חוסר שביעות רצון או חוסר התאמה בתפקודו של רב העיר, בעיה זאת מתחזקת כי לא ניתן להחליף את הרב עד הגיעו לגיל הפרישה המאוחר או למוות בשיבה טובה.
במהלך השנים בישראל גברה מידת מעורבותו של השר לשירותי דת בהליך מינוי רבני הערים, מעניין למה?
כישורים או קשרים?
רב העיר צריך להיות בעל יכולות מסויימות.נשיאת נאומים, חיבור של הקהילה ברשות שלו.
להיות גם דרשן ונואם מעולה, בעל כושר הסברה, סבלנות רבה וידע נרחב ויחד עם זאת בעל כושר ארגון.
כישורים או קשרים וכך אנו נתקלים במקרים של "חוסר הסכמה".למרבה הצער ישנם עוד שיקולים אחרים בבחירות, שאינם דווקא חיפוש האדם המתאים ביותר. נשאלת השאלה אם זה בגלל שייכות למפלגה מסוימת?
אחד ספרדי ואחד אשכנזי.
נבחרי הציבור מנהלים את הרשות המוניציפאלית ומקבלים החלטות רבות בכל תחום שנוגע לחיי היומיום שלנו כתושבים לרבות שירותי דת.
בכול הנוגע למינוי רב העיר סמכות ויכולת מליאת הרשות מצטמצמת.
החוק בנושא מנחה את השר לשירותי דת להתקין תקנות להליך בחירות לרב העיר.אך תקנות אלו לא מעניקות לו סמכות ישירה למינוי. אך תקנות לחוד ומעורבות השר בהליכים לחוד.
מינויים רבים ברשויות מקומיות מתעכבים ומשפטים רבים מתנהלים סביב מינוי רב ברשות מקומית ולכן עלה הצורך לשנות את התקנות לבחירת רבנים מקומיים:
לרשות מוניציפאלית יהיה רב עיר אחד שיכהן במשרה מלאה, וברשות מוניציפאלית שמספר תושביה עד 15 אלף יקבע השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית את היקף המשרה.
אחד ספרדי ואחד אשכנזי, כאשר מספר התושבים מעל 50 אלף, רשאי השר להורות בהסכמת הרשות המקומית כי לישוב יהיו שני רבני העיר. זאת אם יש צורך לפי מאפייני העיר והצרכים של התושבים.
תקנות או לא להיות
נקודת מפנה התרחשה בשנת 2014 בעקבות עתירה שהגישה לבג"ץ תנועת נאמני תורה ועבודה.
זו ערערה על חוקיות ההסדר ולכן חל שינוי בהרכב הגוף הבוחר את רבני הערים באופן שמירב הכוח יינתן למועצת הרשות.. (חתמו על התקנה שר הדתות נפתלי בנט וסגנו, הרב אלי בן דהן)
על פי התקנה החדשה, ייבחרו רבני העיר באסיפה בוחרת.מחציתה תורכב מנציגי כל סיעות מועצת העיר בהתאם לגודלן היחסי במועצה.
רבע נוסף מן האסיפה יורכב מנציגי ציבור ואישי ציבור שיבחרו ע"י השר לשירותי דת ובהסכמת ראש העיר.
יגיעו מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמנהל, ומרבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בעיר.
נציגות בתי הכנסת באסיפה הבוחרת, שבעבר חלשה על מחצית מחברי האסיפה הוקטנה לרבע מהאסיפה וימונו בידי בתי הכנסת בהתאם להליך המפורט בתקנה 12.
נקודה חשובה ומשמעותית לדעתי, שאשמח לראות איך היא מתבצעת בשטח.על פי התקנות החדשות ישתתפו נשים בהליך הבחירה בשיעור של 31%
חלוקת העוגה היא בהתאם למספר התושבים בכל רשות מקומית כפי שמופיע להלן:
16 חברי אסיפה הבוחרת ברשות שמ"ס התושבים עד 50 אלף.
24 חברי אסיפה הבוחרת ברשות שמ"ס התושבים מ 50 אלף עד 100 אלף.
32 חברי אסיפה הבוחרת ברשות שמ"ס התושבים מ 100 אלף עד 200 אלף.
48 חברי אסיפה הבוחרת ברשות שמ"ס התושבים למעלה מ 200 אלף.
לתקנות אלו הייתי יכול להמליץ על הגבלת כהונה.כתפיסת עולם אישית אני מאמין שכל בעל תפקיד ציבורי ישרת לתקופה שלא תעבור את 10 שנים.
רב שלי ובשבילי
זה רק על קצה המזלג בתהליך שקורא מאחורי בחירת רב בעיר, תפקידו חשוב ומכובד, ממלכתי ומאחד תפקיד שחשוב בארצנו הקטנטונת.הרי לא חסר לנו מלחמות ומאבקים, פילוגים, שסעים ומלחמות מבפנים ומבחוץ.
מצורף מאמר נוסף בנושא רב עיר. https://www.idi.org.il/articles/2360
