עיר ידידותית לעסקים
כן. יש מדד כזה בארץ ישראל.
אבל בין מדד למה שקורה בפועל המרחק הוא עצום (לצערי הרב).
העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי ולרשות המוניציפאלית. פיתוח עסקים קטנים ובינוניים הוא אינטרס מובהק של הרשות המקומית.
הם מהווים מנוע כלכלי, קהילתי וחברתי מרכזי במרחב הניהול של הרשות המקומית.
ישנה חשיבות עליונה לבוא לקראתם ולהעניק להם את הכלים והתנאים הנדרשים על מנת להתפתח, לגדול ולשמור על פעילות העסק.
העסקים קטנים והבינוניים אלה מהווים חלק משמעותי בפעילות הכלכלית של העיר ונושאים בעוול המיסים הגבוה ביותר (ארנונה עסקית לעומת מגורים).
הם מנועי הצמיחה החשובים ביותר לרשויות ולמדינה.
למרות כל זאת הם לא מקבלים את התייחסות הן לעסק והן לאדם שעומד מאחוריו.
העסקים הקטנים והבינוניים אחראים לכ-50% מהתוצר העסקי ולכ-60% מהמועסקים במשק.
עסקים קטנים?אמרתי כבר אינטרס של המדינה והרשות.
תחום יעוץ לעסקים קטנים ובינונים צמח וגדל מאוד בשנים האחרונות.
זאת מכיוון שרב רובם של העסקים הקטנים מתחילים לא חשיבה עסקית נטו, אלא מתחביב שהופך לעיסוק ובשאיפה להפוך אותו לעסק.
רב רובם של בעלי העסקים הקטנים לא מגיעים מהעולם העיסקי וחסרים להם כלים להבנה והתמודדות עם ניהול העסק והנתונים הבאים יכולים להעיד על כך:
12% מעסקים קטנים נסגרים תוך שנה אחת בלבד.
ב-2018 ורק פחות מ-30% מהעסקים שנפתחו ב-2005, שרדו עד היום ועוד שאלה מעניינת (עבורי).
כמה מהעסקים הקטנים מעסיקים עובדים?
כול ראש עיר רוצה לקדם ולפתח מתחמי הייטק וסטארט-אפ אך לא כל ראשות מקומית יכולה לספק את השירותים לתעשייה הזאת.
לדעתי גם רצוי להניח את כל ה"ביצים" בסל אחד.
חשוב מאוד לטפח ולקדם גם תעשיה מסורתית לעסקים קטנים ובינונים לנתח את החזקות של הרשות המקומית, העיר ומיקום הגיאוגרפי.
זאת בכדי לקדם את התחום העסקים הקטנים והבינוניים אצלה.
מרקם עירוני שמשלב את עסקים במרחב הציבורי ובאזורי תעשיה ומסחר משפיע ומקבל הרבה יותר מארנונה עסקית.
התמהיל והרווח לתושבים בא לידי ביטוי בנושאים כמו: קהילה, חברה, כלכלה מקומית, חיי משפחה, איכות סביבה, תאגיד חברתי ורשת ביטחון כלכלי בטווח הרחוק.
מדד עשיית עסקים ברשויות המקומיות.
זאת השנה הרביעית בה מתקיים המדד לרשויות המקומיות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.
בחינה של 60 רשויות מקומיות ומשקלל שלושה דירוגים שונים בכל רשות, מתוך מטרה לשמש כלי עבודה עבור הרשות והקברניטים שלה ולבצע השווה בין הרשויות המוניציפאליות.
הדירוגים המרכיבים את המדד הם: נגישות המידע – דירוג של איכות, היקף המידע לעסקים וקלות השימוש באתר האינטרנט של הרשות.
באתר עדכנו שהשנה נעשו כמה שינויים בפרמטרים הבודקים את דירוג הרשויות:
"מספר הרשויות למדד גדל, נוסף מדד הבודק נגישות של מכרזים, בוטל מדד סבסוד ארנונה, המשווה בין ארנונה עסקית לארנונת מגורים.
בחינת הארנונה העסקית מול הממוצע הארצי ובחינת שביעות הרצון של בעלי העסקים מהרשות המקומית".
על סמך ארבעת הדירוגים נבנה דירוג סופי אשר בו כל אחד מהדירוגים קיבל משקל לפי חשיבותו ואיכות הנתונים שנאספו בגינו, באופן הבא:
דירוג סקר שביעות רצון – 55%
דירוג מדד הארנונה – 15%
דירוג תוצאות בדיקת נגישות המידע של אתרי האינטרנט – 10%
דירוג מכרזים – 20%
בנוסף המדד מחולק לשלוש קבוצות גודל הרשות לפי מספר תושבים.
זאת על מנת לשמור על השוואה מדויקת והוגנת שכן רשות מקומית של עד 50 אלף תושבים, אינה דומה לרשות מקומית של למעלה מ-150 תושבים.
מה עושים אצלכם ברשות המקומית בכדי לקדם עסקים קטנים ובינוניים?
לינק דירוג המלא של הרשויות בתגובה הראשונה : https://bit.ly/2MM50II
😁 קראתם ,😍 אהבתם לחצו:
Like \ Share\ Comment
ותסייעו לפוסט להופיע אצל עוד אנשים 👏.
לשירותכם,
איציק לב
