קודם כל בטיחות בעידן שבו הכל חשמלי.
הדו גלגלי כבש את הרחובות.
אני לא מדבר על אופנועים שיש צורך ברישיון נהיגה וביטוח אלא על קורקינט ואופניים חשמליות.
יתרונות רבים יש להם "בעידן החשמלי" – בהשתלבות שלהם במרחב הציבורי מהורדת נפח התחבורה ועד שיפור איכות הסביבה והחיים.
לצד היתרונות ישנם גם חסרונות ואתגרים רבים לרשויות המוניציפאליות.
הם נמצאים בכל מקום, בכביש ובמדרכה.
לעיתים מהווים סיכון ציבורי אבל גם מהווים פוטנציאל לשדרוג המערכות.
ראשית יש צורך לבחון האם התשתיות מתאימות והרגולציה מפקחת ומבקרת את הצמיחה של התופעה הזאת?
האם מתבצע תהליך הכשרה וקידום יח"צ לשינוי תרבות הנהיגה מתוך כבוד ושמירה על בטיחות הרוכבים?
קיימות ותכנון אורבני מתחברים ומשלימים אחד את השני.
אחת מהם היא New Urbanism שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון קיימות, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל ולתחבורה בת קיימא.
זאת בכדי לספק חלופה למגמת העיור המואץ ושימוש נרכב ברכב פרטי ולכן המגמה הזאת מעודדת שימוש באופניים לצורכי יוממות, פנאי וספורט.
התפתחות הרכיבה על דו גלגלי בעידן החשמלי מאפשרת לרוכב לרכוש כלי מהיר, זול וידידותי לסביבה.
מהצד השני יצרו מציאות שמחייבת אותנו כמדינה ורשות מוניציפאלית להתאים את התשתיות לרוכבים הרבים ולאפשר להם רכיבה בטוחה.
ב-2009 פורסמו ההנחיות לתכנון אופניים באזורים העירוניים והם כללו מספר הגדרות כמו:
נתיב מיוחד – רצועה מהכביש המוקדשת לתנועה חד סטרית של אופניים.
שביל מיוחד – רצועה המיועדת לתנועת אופניים מחוץ למסלולים המיועדים לתנועת כלי-רכב מנועיים.
רצועת – נתיב או שביל אופניים המיועדים לתנועה בלבדית של אופניים.
אליהם ניתן להוסיף ולהרחיב שישנם גם שבילים המופרדים בהפרדה פיזית מהכביש.
בגובה המדרכה, או בגובה הכביש, או בעלי מפלס משלהם.
נתיב על הכביש המיועד לאופניים, עם הפרדה בסימון בלבד מהרכב הממונע וללא אמצעי הפרדה פיזיים.
שבילי אופניים בשטחים פתוחים – שבילים אלה נמצאים בדרך כלל באיזור שאין בו כבישים. לעיתים קרובות הם מופרדים מהדרך של הולכי הרגל או נמצאים בצידה.
שבילי אופניים כאלה משמשים גם לתחבורת אופניים, אבל גם לתיירות אופניים ולספורט.
כאמור קיימת תורה שלמה ומידע רב בעולם על שילוב שבילי אופנים במרחב הציבורי בעיר.
אופניים וקורקינטים חשמליים עונים על הצורך של הציבור להתנייד בזול ומהר אבל יש גם סיכון ברמת הבטיחות ופגיעה פיזית ברוכב ובהולך הרגל במרחב הציבורי.
בשנת 2018 נהרגו 16 רוכבים בתאונת אופניים חשמליים (עד ספטמבר), נתון זה מטריד מאחר ובכל שנת 2017 נהרגו שבעה רוכבים.
נתוני היפגעות בתאונות במעורבות אופניים חשמליים לשנת 2017 הם: 2,185נפגעים, שילוב של נתונים מהמשטרה ומכון גרטנר (נתונים מהרלב"ד – 2018).
יש חוק ויש מציאות בשטח, הדילמה?
החוק מסדיר את הימצאותם של האופניים החשמליים בשבילי אופניים או בכביש.
אך יש מעט שבילי אופניים ויש רשויות מקומיות שאין בכלל ולכן הם מחוייבים לרכב בכביש, כך שהם מסכנים את עצמם ומפריעים לתנועה.
כשהם נוסעים על מדרכה, הרוכבים גם עוברים על החוק וגם מסכנים את הולכי הרגל שהם אוכלוסיית משתמשי הדרך הפגיעה ביותר.
אז מהי הדרך הנכונה לרכיבה על אופניים ?
המגמה ברורה, שימוש באופניים וקורקינט חשמליים רק הולכת ומתגברת.
יחד עם זאת כניסה של ספקי שירות שמשכירים אופניים וקורקינטים חשמליים ברחבי הערים
הגדולות מצריכה הערכות ובחינת ההשלכות על בטיחות הרוכב והולך הרגל.
השפעות על המרחב הציבורי ובחינת הרגולציה כיום.
כרוכב אופני שטח "מהעידן הישן", אני הייתי שמח לראות תושבים רבים משתמשים באופניים ככלי תחבורה ברחבי הרשות המקומית שלהם.
לשם כך יש לקדם שבילי אופניים ותרבות רכיבה ונהיגה.
אני מאמין בחינוך ושינוי הרגלים.
זהו תהליך שמצריך סבלנות ותוכניות ארוכות טווח.
מצד אחד מכשירים תשתיות שתומכות ומהצד שני פועלים מהגיל הצעיר לשינוי הרגלים. לדוגמא מסלול ירוק לבית הספר ולא עוד נשק וסע, לא עוד אימא תיקחי אותי.
מחזירים את המרחב הציבורי לטובת הילדים.
בטיחות בדרכים, ספורט, בריאות וחיבור בין דורי.
בקצרה: מסמנים שביל ירוק לבית הספר שיהווה מסלול תנועה בטוח להליכה ורכיבת אופניים בשיתוף סיירת משמרות זהב מהגיל השלישי.
הם יתפרסו במסלול שיקבע עם ההורים ובית הספר למרחק של עד 2 ק"מ.
קחו אחריות הורים יקרים,
רכישת אופנים וקורקינט חשמלי מתחת לגיל 16 אסור.
רכיבה ללא קסדה תביא לפציעה קשה ואף למוות.
למדינה ולרשות המקומית יש תפקיד חשוב לייצר תשתיות מתאימות ולקדם רכיבה בטוחה ברחבי העיר, אבל לכם ההורים יש אחריות לילדים שלכם.
רכיבה מהנה, ואל תשכחו קסדה בראש טוב.
לשירותכם,
איציק לב